מיסוי קריפטו וקיזוז הפסדים: האם אתם משלמים מס על הפסדים הנובעים מירידת שער הדולר?

השקעתם בביטקוין או באיתריום והשוק צנח? כששער הדולר נחלש אל מול השקל, משקיעי מטבעות דיגיטליים בישראל מוצאים את עצמם במלכודת של "כפל הפסדים" – הפסד בערך הנכס והפסד בשער החליפין. אולם, מדיניות רשות המסים והפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון מקשות על הכרה במלוא ההפסד לצרכי מס. במאמר זה ננתח את הבעייתיות המשפטית בקיזוז הפסדי הון בעידן של שקל חזק ונסביר מדוע הדיווח על קריפטו דורש מומחיות משפטית וחשבונאית מעמיקה כדי להימנע מתשלום מס עודף.

תנאי השוק: שקל מתחזק ושוק קריפטו תנודתי

התקופה האחרונה במערכת הפיננסית הגלובלית והמקומית מתאפיינת בתנודתיות מאקרו-כלכלית חריפה ויוצאת דופן, המוצאת את ביטויה העז בשני וקטורים מקבילים המצטלבים לנקודת קושי מיסויית ומשפטית משמעותית עבור הנישום הישראלי. מן העבר האחד, אנו עדים למגמת ייסוף דרמטית של השקל הישראלי אל מול הדולר האמריקאי; בין השנים 2023 ועד אפריל 2025, עמד שער הדולר הממוצע על רמות של כ-$3.70$-$3.75$ ש"ח, תוך שהוא חווה שיאים זמניים של מעל ל-$4.00$ ש"ח ברבעון האחרון של 2023 על רקע אי-היציבות הביטחונית.

בחודש יוני 2024 עמד שער הדולר על רמה ממוצעת של כ-$3.72$ ש"ח, אך לאורך שנת 2025 ועד לראשית שנת 2026 אנו עדים להתחזקות משמעותית של המטבע המקומי, הנסחר כיום בשער של 3.11 ש"ח. מן העבר השני, שוק הנכסים הדיגיטליים חווה טלטלות עזות; הביטקוין, שנסחר בשנת 2024 סביב רף ה-$65,000$ דולר, ידע נסיקה מרשימה לקראת סוף שנת 2024 ותחילת 2025 תוך חציית רף ה-$100,000$ דולר ואף לחציית 120,000 דולר ביוני 2025; אך שב והפגין את טבעו הספקולטיבי עם נסיגות חריפות לרמות של כ-$70,000$ דולר ומטה כיום.

מהו הפער בין ההפסד הכלכלי של המשקיע לבין ההכרה המיסויית?

שילוב נסיבות זה מחריף את הדיון המשפטי בסוגיה מורכבת שקיבלה ביטוי מובהק בדין הישראלי, ויוצר פער מעורר תסכול בין תפיסת ההפסד הכלכלית הסובייקטיבית של הנישום לבין ההכרה הפיסקאלית המצומצמת בהפסד זה לצרכי מס.

משקיעים רבים מוצאים עצמם כיום אל מול שוקת שבורה, כאשר הם חווים "הפסד כפול" הלכה למעשה – הן כתוצאה מירידת ערך הנכס גופו בשווקים הגלובליים והן בשל שחיקת ערך הדולר אל מול השקל המקומי – בעוד שדיני המס הישראליים, כפי שפורשו בפסיקה האחרונה, מצמצמים באופן משמעותי את היקף ההפסד המוכר לקיזוז, לעיתים עד כדי הכרה בשבריר בלבד מן ההפסד הנומינלי שנגרם לנישום בפועל במונחי כוח קנייה.

המסגרת המשפטית: רווח הון ריאלי, סכום אינפלציוני והבעיה של דיפלאציה

המסגרת המשפטית החלה על חישוב רווח הון, המעוגנת בחלק ה' לפקודת מס הכנסה, מושתתת על הבחנה בין "רווח הון ריאלי" לבין "סכום אינפלציוני". עבור נישום יחיד (להבדיל מחברות ותאגידים) המשקיע בניירות ערך או בנכסים הנקובים במטבע חוץ, קובע סעיף 88 לפקודה כי שער המטבע ייחשב כ"מדד" לצורך חישוב הסכום האינפלציוני.

הבעייתיות המשפטית מתעוררת כאשר אנו נתקלים ב"אינפלציה שלילית" (דיפלאציה של המט"ח), קרי – ירידה בשער החליפין של מטבע ההשקעה בין מועד הרכישה למועד המימוש. במצב של עליית מדד מחירים לצרכן, הסכום האינפלציוני פטור ממס עבור נישומים, וזאת מתוך רצון תכליתי למסות התעשרות כלכלית אמתית בלבד ולא עליית ערך נומינלית הנובעת משחיקת כח הקניה; אולם, כאשר המדד הינו שער החליפין הנמצא בירידה, נוצר "סכום אינפלציוני שלילי". הדין הישראלי אינו מאמץ עקרון סימטריה מלאה בהקשר זה; הוא אינו מאפשר לנישום להגדיל את ההפסד המוכר לקיזוז בגין ירידת ערך המטבע מעבר להפסד הנובע מירידת ערך הנכס עצמו. בכך נוצר עיוות אינהרנטי העלול לפגוע בנישום אשר חווה גם הפסד בערך ההשקעה (במונחי דולר) וגם בהפסד מירידת שער הדולר.

הלכת מוזס: מה קבע בית המשפט העליון?

פסק הדין המנחה בסוגיה זו הוא הלכת מוזס (ע"א 3555/15), המאחד מספר ערעורים שעסקו בשאלת קיזוז הפסדים הנובעים מירידת שער המטבע אל מול רווחי הון אחרים. בית המשפט העליון, בנתחו את הוראות סעיפים 88 (סעיף ההגדרות לפרק מיסוי רווחי הון, הכולל את ההגדרות הרלווניות ל"מדד") ו-92 לפקודה (הפסדי הון), סיפק מספר דוגמאות להמחשת הסיטואציות השונות האפשריות: מצב של עליית ערך הנכס ועליית ערך הדולר; עליית ערך הנכס וירידת ערך הדולר; ירידת ערך הנכס ועליית ערך הדולר; ואחרון, ירידת ערך הנכס וירידת ערך הדולר. בניתוח דוגמה מס' 4 לפסק הדין, עסק בית המשפט במצב של רווח נומינלי המשולב בירידת שער חליפין (כגון מקרה בו ערך המניה עלה בדולרים אך הדולר נחלש משמעותית מול השקל).

נקבע כי במקרה כזה, הסכום האינפלציוני השלילי נחשב כ-"0", והנישום יחויב במס על מלוא הרווח השקלי הנומינלי, מבלי שתינתן לו האפשרות המשפטית "ליהנות" מירידת השער לצורך הפחתת חבות המס מהרווח הריאלי הגבוה יותר. חמורה ומורכבת מכך היא דוגמה מס' 5 לפסק הדין, הדנה בהפסד נומינלי המשולב בירידת שער חליפין – תרחיש המשקף נאמנה את מצב השוק הנוכחי עבור משקיעים רבים. בית המשפט קבע כי במקרה זה, יש לנטרל מהפסד ההון הנומינלי את הסכום האינפלציוני השלילי. המשמעות הפרקטית, המהווה מכה פיננסית קשה למשקיע, היא שהפסד הנובע אך ורק מירידת שער החליפין אינו בר-קיזוז כלל, שכן אילו היה מדובר ברווח, הוא היה פטור ממס "קטגורית". התוצאה המשפטית היא הכרה בהפסד הריאלי (הדולרי) בלבד כשהוא מתורגם לשקלים ביום המכירה, תוך התעלמות מוחלטת מהשחיקה המוניטרית הנוספת שחווה הנישום בכיסו בשל התחזקות השקל.

יישום ההלכה בעולם הקריפטו

מצב השוק הנוכחי בתחום המטבעות הדיגיטליים מהווה יישום כואב, מובהק ורחב היקף של אותה דוגמה מס' 5. נישום שרכש ביטקוין או איתריום בתקופה שבה הן שער הקריפטו והן שער הדולר היו בשיאם, ומוכר את החזקותיו (או נאלץ למכור אותן כתוצאה מפקיעת אופציות או מסחר ממונף, כגון perpetual futures ) כיום, כאשר שני המשתנים צנחו בסינרגיה שלילית, מוצא עצמו מול הפסד שקלי כביר במונחי מזומן. אולם, לצורכי מס, פקיד השומה יפעיל את הלכת מוזס, יכיר אך ורק בהפסד הנובע מירידת ערך הנכס במונחי דולר, ויגרע מן ההפסד הכולל את החלק המיוחס לייסוף השקל.

אתגרי הדיווח והראיות בעסקאות קריפטו

יתרה מכך, קיים פער תפעולי, מהותי וראייתי עצום בין המסחר בשוק ההון המסורתי לבין עולם הקריפטו: בשונה מניירות ערך הנסחרים באמצעות בנקים או גופים פיננסיים מפוקחים בישראל, המפיקים אישורי ניכוי מס במקור מפורטים (טפסי 867) ומבצעים מעקב טכנולוגי אוטומטי אחר שכבות הרכישה וההמרה, המסחר בקריפטו מתבצע לרוב באופן ישיר ומבוזר. המסחר נעשה בזירות מסחר זרות (Exchanges), לעיתים ללא תיווך גוף ישראלי, ובתדירויות גבוהות ביותר של קנייה ומכירה.

הנישום היחיד הממוצע אינו מצויד בכלים החשבונאיים הנדרשים, ולעיתים קרובות אף אינו מודע לחובה המשפטית לבצע הפרדה חשבונאית דקדקנית ומתישה בין רכיב שער החליפין לבין רכיב ערך הנכס בכל טרנזקציה וטרנזקציה. הקושי הראייתי בתיעוד ובשחזור עסקאות אלו, בשילוב עם ההלכה המשפטית המצמצמת וקשוחה של בית המשפט העליון, יוצר חשיפה משפטית, פרוצדורלית וכלכלית משמעותית ביותר למשקיעים בנכסים דיגיטליים המבקשים לדווח על הפסדיהם כדין.

לסיכום

לסיכום, סוגיית ירידת שער המטבע בחישוב רווחי הון אינה רק שאלה חשבונאית טכנית, אלא סוגיה משפטית עקרונית המעלה תהיות כבדות משקל לגבי יישום עקרון "מס האמת" וצדק חלוקתי במיסוי הון של יחידים בישראל. בעולם שבו המטבעות הדיגיטליים הופכים לחלק בלתי נפרד ודינמי מתיקי ההשקעות המודרניים, ההבנה המעמיקה של מורכבויות אלו הופכת קריטית מאי פעם לצורך תכנון מס מושכל, מניעת תשלום מס יתר והתנהלות נכונה מול רשויות המס.

משרד עורכי דין איתי שרבני מתמחה בליווי נישומים בסוגיות מיסוי מורכבות אלו, ובכלל זה בייצוג מקצועי מול רשות המסים ובפתרון מחלוקות סבוכות הנובעות מהשלכותיהן של תנודות המטבע על חבות המס. הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, ייעוץ או הבהרה הנדרשת בתחום מיסוי ההון, הנכסים הדיגיטליים והסדרי המס הרלוונטיים.