הכנסת שותפים לכל פעילות עסקית היא החלטה משמעותית. מעבר לחלוקת אחוזים או הגדרת תפקידים, מדובר ביצירת מערכת יחסים עסקית ומשפטית שצריכה להחזיק לאורך זמן, גם כאשר מתעוררות מחלוקות, מתקבלות החלטות מורכבות או משתנים תנאי הפעילות.
ככל שהפעילות העסקית מורכבת יותר, כך גם גדל הצורך לייצר מנגנון ברור שיסדיר את אופן ההתנהלות בין הצדדים.
דבר נכון כמעט בכל תחום, וכאשר מדובר בפרויקט קריפטו, הרי שמתווספים היבטים נוספים שאינם קיימים או לפחות פחות בולטים בעסקים "מסורתיים".
ענף הקריפטו משלב בין טכנולוגיה, נכסים דיגיטליים, רגולציה פיננסית ולעיתים גם פעילות בעלת מאפיינים המזוהים עם שוק ההון. לצד חלוקת תפקידים רגילה בין שותפים, יש צורך לבחון גם שאלות משפטיות הנובעות מהדרך שבו ה"כסף" זורם בבלוקצ'יין והדרך שבה עסקאות נסגרות בעולם הקריפטו (PoW, PoS, Optimistic Rollups). צריך להתייחס לשאלות בנוגע לגישה לארנקים דיגיטליים, לניהול מפתחות, סמכויות לביצוע פעולות פיננסיות, מגבלות רגולטוריות והשלכות הנובעות מחוקי ניירות ערך, שוק ההון ואיסור הלבנת הון.
במקרים רבים, דווקא היעדר הסכמה פנימית ברורה בשלבים הראשונים של הפרויקט, הוא שמוביל בהמשך לחיכוכים בין השותפים, חשיפה רגולטורית ולעיתים אף לפגיעה ביכולת של המיזם להמשיך לפעול בצורה תקינה.
חלוקת תפקידים וסמכויות בין השותפים
בכל פרויקט עסקי, השותפים מחזיקים בתפקידים שונים שיחדיו תורמים לפעילותו.
גם בפרויקטי הקריפטו קיימת חלוקה, למשל בין שותפים טכנולוגיים לבין שותפים העוסקים בפיתוח עסקי, ניהול הפעילות או גיוס משקיעים.
דווקא בשל הפער בין תחומי האחריות, חשוב שהסכם השותפים יגדיר בצורה מפורשת את חלוקת התפקידים והסמכויות:
- מי אחראי על הפיתוח?
- מי מוסמך לבצע התקשרויות?
- מי רשאי לקבל החלטות פיננסיות?
- ואילו פעולות מחייבות אישור משותף?
הסכם שאינו מסדיר נושאים אלו בצורה ברורה, מותיר "שטחים אפורים" שעלולים להוביל בהמשך לחיכוכים ולמחלוקות בין הצדדים.
תפקידו של ההסכם הוא ליצור מסגרת ברורה להתנהלות, כך שכל אחד מן השותפים יודע מה תחום אחריותו ומהם גבולות הסמכות שלו.
גישה לארנקים דיגיטליים וניהול נכסים
בפרויקטים מבוססי קריפטו קיימים נושאים שאינם אופייניים לחברות אחרות, וביניהם שאלת הגישה של השותפים בפרויקט לנכסים הדיגיטליים של החברה.
גם כאשר מדובר בחברה שעוסקת בפיתוח תשתיות בלבד ואינה מספקת שירותים פיננסיים, עדיין יש צורך להסדיר מי מחזיק בגישה לארנקים, כיצד מנוהלים מפתחות הגישה, האם קיימים מנגנוני גיבוי ומה קורה במקרה שבו אחד השותפים עוזב את הפעילות או מפסיק לשתף פעולה.
מדובר בנושא רגיש במיוחד כאשר רק חלק מן השותפים מחזיקים בידע הטכנולוגי המאפשר שליטה בפועל על הנכסים או התשתיות. בתחילת הדרך שותפים מתנהלים באופן מועיל זה עם זה, אך לצערי נתקלתי במקרים בהם בזמן סכסוך השותפים מנצלים באופן לא הוגן פערי כוחות כדי לשפר את עמדתם ולהפיק לעצמם יתרון כספי.
משום כך, חשוב ליצור מנגנונים שיבטיחו הגנה על כל השותפים, וכן למנוע מצב שבו השליטה המעשית בפרויקט מרוכזת בידי גורם אחד בלבד.
חלוקת רווחים ומשיכת כספים
מעבר לחלוקת הסמכויות, הסכם השותפים בפרויקט קריפטו צריך להסדיר גם את אופן חלוקת הרווחים ואת האפשרות לבצע משיכות כספים או שימוש בנכסי החברה.
בפרויקטים רבים, במיוחד בשלבים הראשונים, קיימת נטייה לבצע פעולות באופן גמיש יחסית מתוך רצון "להזיז דברים מהר". אולם ככל שהפעילות גדלה ונכנסים כספים או נכסים דיגיטליים בעלי ערך משמעותי, הרי שהיעדר כללים ברורים עלול ליצור מחלוקות מהותיות.
לכן, חשוב לקבוע מראש מהם התנאים לחלוקת רווחים, מי מוסמך לאשר פעולות פיננסיות, והאם קיימות מגבלות על שימוש בכספי החברה או בנכסים הדיגיטליים שלה.
כאשר הדברים מוסדרים מראש, ניתן לצמצם משמעותית מחלוקות עתידיות בין השותפים.
הסכם שותפים כאשר פרויקט הקריפטו כולל פעילות פיננסית
המורכבות גדלה באופן משמעותי כאשר מדובר בפרויקט שאיננו רק טכנולוגי-תשתיתי, אלא גם כולל פעילות פיננסית או אינטראקציה עם כספי משתמשים, השקעות או הנפקות טוקנים.
במצבים אלו, הסכם השותפים כבר איננו יכול לעסוק רק במערכת היחסים הפנימית בין הצדדים. עליו להתכתב גם עם חוקי שוק ההון, דיני ניירות ערך והוראות איסור הלבנת הון.
המשמעות היא שיש להגדיר בצורה ברורה אילו פעולות מותר לבצע, מי מוסמך לבצע אותן, ומהם הגבולות הרגולטוריים של פעילות החברה.
כך למשל, שותף שמעוניין לגייס כספים ממכרים, חברים או משקיעים פרטיים, עלול לבצע פעולה שעלולה להתפרש כהצעה לציבור או כהצעת השקעה המחייבת עמידה בדרישות רגולטוריות מסוימות.
לעיתים, גם כאשר אין כל כוונה להפר את החוק, חוסר הבנה של הסביבה הרגולטורית עלול להעמיד בסיכון את כלל הפרויקט ואת השותפים עצמם.
מנגנוני אחריות ושיפוי בין השותפים
אחד מתפקידיו החשובים של הסכם השותפים הוא לקבוע מראש כיצד מתמודדים עם מצב שבו אחד הצדדים מפר את ההסכמות או פועל באופן שיוצר חשיפה משפטית או רגולטורית לחברה.
כמובן, לא ניתן "לפטור" חברה או שותפות מאחריות כלפי הרשויות באמצעות הסכם פנימי בין השותפים. עם זאת, בהחלט ניתן לקבוע מנגנוני שיפוי ואחריות בין הצדדים עצמם.
כך למשל, ניתן לקבוע כי שותף שפעל במרמה, חרג מסמכותו או ביצע פעולה בניגוד לחוקי שוק ההון או ניירות הערך, יחויב לשפות את יתר השותפים בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מכך.
מעבר למשמעות המשפטית, מנגנונים אלו יוצרים גם הרתעה פנימית ומבהירים מראש מהם גבולות הפעילות המותרים במסגרת הפרויקט.
הסכם שותפים בקריפטו חייב להתכתב עם רגולציה
המאפיין המרכזי שמבדיל הסכם שותפים בפרויקט קריפטו מהסכם "רגיל", הוא הצורך לייצר מסמך שמתייחס לא רק למערכת היחסים בין השותפים, אלא גם לסביבה הרגולטורית שבה הפרויקט פועל.
זו בדיוק הסיבה שהסכם מייסדים או הסכם שותפים בתחום הקריפטו אינו יכול להיות מסמך גנרי; עליו להתייחס, כפי שהוסבר בהרחבה לעיל, למבנה הפעילות, לסוג השירותים שהחברה מספקת, לניהול נכסים דיגיטליים, לגישה לארנקים, לסמכויות פיננסיות ולחשיפות אפשריות מכוח דיני ניירות ערך, שוק ההון ואיסור הלבנת הון.
כאשר הדברים מנוסחים בצורה ברורה ומדויקת מראש, כל אחד מן השותפים יודע לא רק מה תפקידו בתוך החברה, אלא גם מהם הגבולות שבתוכם מותר לו לפעול.
בכל שאלה והתייעצות, הנכם מוזמנים לפנות למשרד עורכי דין קריפטו איתי שרבני
