הקמה של סטארטאפ בעולם הקריפטו מתחילה כמעט תמיד ממקום טכנולוגי; רעיון, מוצר, קוד. אך בניגוד לפיתוחי תוכנה "קלאסיים", שאין להם נגיעה לעולמות פיננסיים וקשר ישיר לכספי משתמשי הקצה, תחום הקריפטו משיק לעולמות הפיננסים בנקודות רבות. כאן השאלה המרכזית איננה רק מה אתם מפתחים, אלא: מהי המשמעות של הפעילות שלכם בעיני הרגולטור?
בעוד היזמים רואים בפרויקט שלהם כמוצר טכנולוגי, הרשויות בוחנות אותו מנקודת המבט של האזרח (הוא הלקוח שלהם): האם מדובר בפיתוח תוכנה בלבד? או בפעילות שיש לה זיקה לכספים, תשלומים וניהול ערך?
הבחנה זו איננה תיאורטית בלבד; היא זו שקובעת אם אתם פועלים כסטארטאפ טכנולוגי, או כגוף פיננסי המחויב ברישוי, פיקוח ועמידה בדרישות מחמירות.
פיתוח טכנולוגי מול שירותים פיננסיים
בעולם הקריפטו קיימת חלוקה עקרונית בין שני סוגי פעילות:
הסוג הראשון הוא פעילות טכנולוגית טהורה
מדובר בחברות שמפתחות תוכנה, מעניקות שירותי פיתוח או בונות מוצרים ותשתיות טכנולוגיות, מבלי שהן יהיו מעורבות בניהול נכסים או שתהיה להן נגיעה בכספים של משתמשים (או בנכסים דיגיטליים שהשימוש בהם הוא ככסף, למשל USDT/C, או כסחורות, למשל ביטקוין – זהב דיגיטלי).
עבור חברות אלו, השאלות על שוק ההון, ניירות ערך או איסור הלבנת הון כמעט ואינן רלוונטיות.
הסוג השני הוא פעילות בעלת אופי פיננסי
כאן מדובר כבר בחברות שמספקות שירותים הקשורים לכסף, תשלומים, השקעות או שמירת ערך.
ברגע שהפעילות העסקית נוגעת בתחומים אלו, החברה נכנסת לעולם הפיננסי, על כל המשמעויות הרגולטוריות הנלוות.
סטארטאפ לפיתוח תשתיות בלוקצ'יין: מתי אין כלל חשיפה רגולטורית?
גם בתוך עולם הפיתוח הטכנולוגי עצמו, יש מקום לדייק.
ישנם פרויקטים שממוקדים בפיתוח תשתיות בלבד. למשל, פיתוח ארנקים דיגיטליים, פתרונות לשיפור קישוריות, מערכות אבטחת מידע או רכיבים אחרים של תשתית בלוקצ'יין.
במקרים אלו, הפעילות היא כמו של סטארטאפ לכל דבר ועניין. אין נגיעה בכספים של המשתמשים, אין ניהול השקעות ואין מתן שירותים פיננסיים.
לכן, גם אם מדובר בתחום הקריפטו, אין חשיפה לרשות שוק ההון, לרשות ניירות ערך, לחוק איסור הלבנת הון או לבנק ישראל.
כל עוד החברה עוסקת בפיתוח תשתיות בלבד, הנושא הרגולטורי אינו רלוונטי עבורה.
מעבר לעולם הפיננסי באמצעות סטאראטפ קריפטו
המצב משתנה כאשר החברה מתחילה לפעול כנותנת שירותים פיננסיים למשתמשים.
בעולם הקריפטו, גופים אלו מוגדרים כ-PSP, ראשי תיבות של: Payment Service Providers. מדובר בגופים שמספקים שירותי תשלום, המרה, קנייה ומכירה של מטבעות, או כל פעילות אחרת שיש לה זיקה ישירה לערך כלכלי.
העולם הזה של קריפטו נוגע באופן טבעי בפיננסים, שכן הוא משמש כאמצעי תשלום, לשמירת ערך ולצבירת ערך. לכן, כאשר חברת סטארטאפ בוחרת לספק שירותים טכנולוגיים מעין אלו, הרי שהיא נכנסת באופן מיידי לחשיפה רגולטורית.
אם החלטתם להקים חברה מסוג זה, בהחלט יש לקחת בחשבון היבטים משפטיים הנוגעים לרשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון, ולעתים גם הרשות לניירות ערך ואף בנק ישראל.
חשוב לי להרחיב ולציין כי החשיפה לעולם הפיננסי איננה מוגבלת רק לשירותי תשלום.
גם חברות שאינן מבצעות תשלומים בפועל, אך שומרות על נכסים עבור משתמשים, עשויות להיחשב כמשמורן. כלומר, גוף שמחזיק בכסף או בנכסים עבור אחרים.
בנוסף, קיימים פרויקטים המספקים ייעוץ או מידע בתחום ההשקעות בקריפטו. למשל, בוטים שמתריעים על הזדמנויות השקעה או מספקים המלצות. גם פעילות שכזו עשויה להיחשב כחלק מהעולם הפיננסי.
המשותף לכל המקרים הללו הוא אחד: מעורבות ישירה או עקיפה בכסף של אחרים.
הנפקת טוקנים והקשר לרשות לניירות ערך
סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא הנפקת טוקנים.
ישנם טוקנים שמונפקים על ידי חברות, כאשר הערך שלהם נגזר מהביצועים של החברה עצמה. ככל שהחברה מרוויחה יותר, מתפתחת ומייצרת הכנסות, כך גם עולה הערך של הטוקן.
אם נבחן זאת לעומק, מדובר במנגנון זהה במהותו למניה. ערכה של מניה נובע מהפעילות העסקית של החברה, מהרווחים שהיא מייצרת ומהיכולת שלה לייצר תשואה למשקיעים.
הרשות לניירות ערך בוחנת בדיוק את הנקודה הזו. אם הטוקן מעניק זכויות לרווחים, או שהערך שלו תלוי בפעילות של החברה, הרי שהוא עשוי להיחשב לנייר ערך.
בתרחיש זה, הנפקת הטוקן מחייבת עמידה בדרישות רגולטוריות מחמירות, לרבות פרסום תשקיף.
ללא עמידה בדרישות אלו, החברה עלולה להיחשף לעבירה פלילית של הצעת ניירות ערך לציבור.
באופן דומה נשמעת גם טענה מצד רשות ניירות ערך כי פרויקטים של staking הינם כלי ליצירת תשואה ונשקלת האפשרות להגדירם גם כן כחייבות בפיקוח.
תשלומים ו-Stablecoins: חיבור ישיר לעולם הפיננסי
היבט נוסף הוא תחום התשלומים, ובפרט מטבעות יציבים.
מטבעות אלו נועדו לשמור על ערך קבוע, בניגוד למטבעות תנודתיים כמו ביטקוין. הם מאפשרים לבצע תשלומים, להעביר כספים בארץ ובחו"ל, ולהשתמש בהם כאמצעי חליפין יציב.
כאשר פרויקט יזמי בקריפטו מאפשר שימוש שכזה, הוא נכנס ישירות תחת קורת הגג הפיננסית.
מדובר לא רק בכניסה ויציאה מעולם הקריפטו, אלא בשימוש יומיומי בכסף, לרבות תשלומים, העברות והמרות.
במצב זה, חלות על החברה דרישות מחמירות מכוח חוק איסור הלבנת הון שנועד למנוע שימוש בנכסים דיגיטליים באופן שיאפשר ביצוע עבירות כלכליות.
בדומה לבנקים, גם חברות קריפטו הפועלות בתחום התשלומים, נדרשות לבצע בדיקות מקיפות אודות לקוחותיהן. עליהן להבין מי הלקוח, מה מקור הכסף, ולזהות פעילות חריגה.
כך למעשה, חברת סטראטאפ בקריפטו שביקשה לספק שירות מעין זה ללקוחותיה, נדרשת עתה לשורת תקנות מחייבות לרבות:
- למנות קצין ציות,
- לקבוע נהלי ביקורת ברורים,
- ולפתח מנגנונים לזיהוי "דגלים אדומים" בעסקאות.
למותר לציין כי על חברות מסוג זה חל איסור להעניק שירות ללקוחות שאינם עומדים בדרישות הסף.
מספר מילים על תהליך הרישוי לסטאראטפ בקריפטו
כדי לפעול בחלק מן התחומים שצוינו מעלה, הנוגעים ישירות בתחומי הפיננסים, על החברות להגיש בקשה לרישיון אל מול רשות שוק ההון או רשות לניירות ערך.
מדובר בתהליך מורכב וממושך, הכולל פירוט מלא של הפרויקט, הסיכונים, המבנה הפיננסי והמודל הכלכלי של הטוקן.
המסמך המרכזי בתהליך הוא ה-White Paper, אשר מתפקד בפועל כמסמך משפטי הדומה לתשקיף.
לאחר הגשת הבקשה, הרשות בוחנת לעומק את כלל היבטי הפעילות, לרבות אבטחת מידע, מנגנוני בקרה, והתחייבויות כלפי המשתמשים ואף את הרקע של מקימי הפרויקט.
התהליך עשוי להימשך פרק זמן ממושך, לעיתים שנה וחצי ואף יותר.
הצורך בליווי משפטי מקיף אם כן, הוא בגדר הכרח.
ולכן, ההיערכות לקראת הקמת חברת הזנק בתחום הקריפטו, צריכה להתחיל מוקדם ככל הניתן
נקודת הסיווג של סטארטאפ בקריפטו איננה מתרחשת רק כאשר החברה כבר פעילה; עליה להתחיל זמן רב קודם לכן, לעיתים עוד בשלב שבו המוצר רק הולך ומתגבש.
משרד עורכי דין קריפטו איתי שרבני מלווה חברות וגופים המספקים שירותים בקריפטו ו/או שסוחרים בקריפטו. מטרתנו למפות את כלל ההשלכות המשפטיות, להבין את דרישות הרגולציה, ולבנות עבורכם את הפעילות בצורה חוקית ונכונה.
בכל שאלה והתייעצות ניתן ליצור עמנו קשר.
