תחום הציות בעולם הפיננסי עוסק בשאלה אחת מרכזית: כיצד ניתן לוודא שמערכת פיננסית איננה משמשת להעברת כספים שמקורם בפעילות עבריינית, הלבנת הון או מימון טרור.
העיקרון הזה אינו ייחודי לעולם הקריפטו, וכל גוף פיננסי "קלאסי" כגון בנקים, חברות אשראי, גופים מוסדיים ונותני שירותים פיננסיים, מחויבים מזה שנים להכיר את הלקוחות שלהם, להבין את מקור הכספים ולזהות פעילות חריגה או מסוכנת מצדם.
תחום הקריפטו אינו שונה מבחינה זו מהמערכת הפיננסית המסורתית, אך מורכב ממנה.
הסיבה לכך נעוצה בכך שטכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת במקרים רבים מסחר והעברת נכסים ללא היכרות ישירה בין הצדדים, ללא מתווך מסורתי ולעיתים גם ללא מידע ברור באשר לזהות הגורם שממנו נרכשו הנכסים הדיגיטליים או אליו נמכרו.
מנקודת מבטם של בנקים, רגולטורים וקציני ציות, מדובר בשינוי דרמטי באופן שבו "נתיב הכסף" נבחן.
כיצד הפך תחום הציות לחלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית?
בשנים האחרונות מדינת ישראל נדרשה לבצע התאמות משמעותיות בתחום איסור הלבנת ההון, בין היתר כחלק ממחויבויותיה לסטנדרטים בינלאומיים.
אחד הגופים המרכזיים המשפיעים על התחום הוא ארגון FATF, גוף בינלאומי העוסק בקביעת סטנדרטים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ושישראל חברה בו.
במשך השנים נשמעה ביקורת כלפי ישראל מצד גורמים בינלאומיים שונים, בין היתר סביב היבטי מיסוי, דיווח והפיקוח על פעילות פיננסית בינלאומית. כדי לסבר את האוזן, אחת מן הטענות שעלו בעבר הייתה כי מנגנוני הפטור שניתנו לעולים חדשים ותושבים חוזרים, ובפרט הפטור מדיווח לתקופה ממושכת, הפכו את ישראל למקלט מס.
המשמעות מבחינת ישראל הייתה ברורה; אי-עמידה בסטנדרטים בינלאומיים עלולה הייתה להוביל לפגיעה במעמדה הפיננסי של המדינה ואף לחשש מצד מוסדות פיננסיים בינלאומיים לבצע פעילות מול גופים ישראליים.
לכן, בשנים האחרונות, ישראל החמירה באופן משמעותי את דרישות הציות והפיקוח על המערכת הפיננסית.
תפקידו של קצין הציות
בכל גוף פיננסי קיים גורם שתפקידו לפקח על תקינות הפעילות הפיננסית ולבחון את מקור הכספים וזהות הלקוחות.
רוב המקרים מדובר בקצין ציות, אשר פועל בדרך כלל לצד המחלקה המשפטית או כחלק ממנה.
תפקידו של קצין הציות הוא להבין מול מי הגוף הפיננסי עובד (מיהו הלקוח), מה מקור הכספים שלו, האם קיימים סימני אזהרה והאם הפעילות עלולה להיחשב כבעלת סיכון גבוה מבחינת איסור הלבנת הון.
כך למשל, כאשר אדם מבקש להפקיד כספים בבנק, במיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים או בהעברות מחו"ל, הבנק לא יסכים להפקיד את הכסף בחשבון הבנק ללא בדיקה ותשאול.
קצין הציות יבקש להבין מהיכן הכסף הגיע, כיצד נוצר, האם מדובר בפעילות עסקית לגיטימית, האם שולם מס כדין, ומהו מסלול הכסף עד להגעתו לחשבון.
בפעילות פיננסית "מסורתית", הבדיקות האלו לרוב נשענות על מסמכים מוכרים וברורים יחסית; דוחות כספיים, חוזים, תעודות התאגדות, אישורים מרואי חשבון או עורכי דין, תיעוד בנקאי וכיוצא בזה.
היכן תחום הקריפטו משנה את כללי המשחק?
מבחינת הבנקים קריפטו הוא ה"ג'וקר" של הפעילות הפיננסית.
בשונה ממערכת בנקאית רגילה, שבה בדרך כלל ניתן לזהות את הצדדים לעסקה ואת מקור הכספים, בעולם הקריפטו הדברים נראים אחרת לחלוטין.
משקיעים וסוחרים רוכשים ומוכרים מטבעות דיגיטליים בזירות מסחר שונות, ולעיתים כלל אינם יודעים מי עומד בצד השני של העסקה.
זו בדיוק הנקודה שמטרידה את הבנקים ואת קציני הציות.
למשל, אדם יכול לרכוש ביטקוין דרך זירת מסחר לגיטימית לחלוטין, מבלי לדעת שבשרשרת הטרנזקציות של אותו מטבע קיימת זיקה לגורם עברייני, לארנק שסומן כבעל סיכון גבוה או אפילו לגורם המצוי תחת סנקציות בינלאומיות.
מבחינת הלקוח, מדובר בפעולה תמימה לחלוטין.
מבחינת הבנק, מדובר בסיכון משמעותי.
האנונימיות שמאפשר הבלוקצ'יין, לצד האפשרות להעביר נכסים במהירות וללא מתווך בנקאי מסורתי, הפכו את הקריפטו לאחד התחומים המאתגרים ביותר עבור מערכי הציות בעולם הפיננסי.
מדוע הבנקים בישראל מחמירים כל כך בתחום הקריפטו?
הבנקים בישראל נוקטים כיום מדיניות זהירה במיוחד בכל הנוגע לקריפטו.
הסיבה לכך איננה נעוצה רק בטכנולוגיה עצמה, אלא גם בניסיון העבר של המערכת הבנקאית בישראל מול רגולטורים זרים ורשויות אכיפה בינלאומיות.
הבנקים בישראל כבר חוו בעבר חקירות, ביקורות וקנסות בהיקפים משמעותיים מאוד סביב סוגיות של דיווח, שקיפות ופיקוח פיננסי ושילמו קנסות של מאות מליוני דולרים (כמו פרשות בנק הפועלים, לאומי ומזרחי). כתוצאה מכך, המערכת הבנקאית אימצה גישה "שונאת" חשיפה לסיכון.
לכן, במשך תקופה ארוכה, בנקים רבים סירבו באופן כמעט גורף לקבל כספים שמקורם בקריפטו. אך בעקבות פסיקות בתי משפט (כמו פסק הדין יובל אמיר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ או רועי ערב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ) והנחיות בנק ישראל שפורסמו במסגרת נוהל בנקאי תקין מס' 411, הובהר כי בנק איננו יכול לסרב באופן אוטומטי לכל פעילות הקשורה לקריפטו, וכי עליו לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לרמת הסיכון.
אלא שבפועל, גם כיום, הבנקים דורשים בדיקות עומק משמעותיות מאוד לפני קבלת כספים שמקורם בפעילות קריפטוגרפית.
חוות דעת מומחה ובדיקת נתיב הקריפטו
כאשר אדם או חברה מבקשים להכניס כספים שמקורם בקריפטו אל המערכת הבנקאית, הבנק עשוי לדרוש חוות דעת מומחה בתחום. מדובר בבדיקה מורכבת שמטרתה לנתח את נתיב המטבע, הארנקים והטרנזקציות שמהם הגיעו הכספים.
הבדיקה בוחנת בין היתר:
- באילו זירות מסחר בוצעה הפעילות
- האם הכספים עברו דרך ארנקים שסומנו כבעלי סיכון
- האם נעשה שימוש במערבלים
- האם קיימת אינטראקציה עם ארנקים אנונימיים
- האם קיימת זיקה לאזורי סיכון או לגורמים המצויים תחת סנקציות
אם מתגלה בעיה אפילו בחלק קטן מן השרשרת, הבנק עשוי לפסול את כלל הכספים.
זו בדיוק הסיבה שלקוחות רבים מוצאים עצמם במצב שבו הם מחזיקים בנכסים דיגיטליים בשווי משמעותי, אך מתקשים להכניס את הכסף למערכת הבנקאית בישראל.
בניית מערך ציות פנימי לעסקי קריפטו
כאשר מדובר בגוף שפועל בתחום הקריפטו באופן עסקי כמו נותן שירותים פיננסיים או חברה המנהלת פעילות בנכסים דיגיטליים, הצורך במערך ציות הוא קריטי.
העבודה המשפטית בתחום הציות איננה מסתכמת רק בבדיקת לקוחות נקודתית.
בפועל, יש צורך לבנות פרוטוקולים פנימיים ברורים:
- כיצד מזהים לקוח
- אילו מסמכים נדרשים
- כיצד בודקים מקור כספים
- מהם דגלי האזהרה (ואתייחס לכך בהמשך בהרחבה)
- מתי עוצרים פעילות
- כיצד מתעדים בדיקות
- מי אחראי לקבל החלטות
בנוסף, יש צורך להדריך את הצוותים הפועלים בחברה ולוודא שקיימת מתודולוגיה ברורה לזיהוי סיכונים.
במקרים רבים, גם הרגולטורים עצמם יבקשו לראות את פרוטוקולי הציות של החברה כחלק מתהליך קבלת רישיון או פיקוח שוטף.
להלן אדגים דגלים אדומים ייחודיים לעולם הקריפטו
ענף הקריפטו יצר סוגים חדשים של "דגלים אדומים" שלא היו קיימים במערכת הפיננסית המסורתית.
כך למשל:
- שימוש במערבלים (Mixers)
- פעילות דרך ארנקים אנונימיים במיוחד
- שימוש בארנקים שאינם שומרים מידע מספק על פעילות המשתמש
- פיצול טרנזקציות בהיקפים חריגים
- פעילות מול זירות מסחר שאינן מפוקחות
- שימוש תכוף בגשרים בין רשתות לצורך טשטוש נתיב הכסף
- אינטראקציה עם פרוטוקולים המזוהים עם פעילות בסיכון גבוה
- פעילות מול אזורי שיפוט המצויים תחת סנקציות
כאשר נותן שירותים פיננסיים מזהה אחד מן הסימנים הללו, עליו לעצור את התהליך ולבצע בדיקה מעמיקה.
מנסיוני אציין כי במקרים רבים, אותם "דגלים אדומים" אכן מצביעים על סיכון ממשי.
ייעוץ משפטי בתחום הציות בקריפטו
העבודה המשפטית בתחום הציות נועדה לאפשר לגופים הפועלים בקריפטו לבנות מנגנוני עבודה התואמים את דרישות החוק, ההנחיות הבינלאומיות והסטנדרטים המקובלים בתחום.
משרד עו"ד איתי שרבני מלווה חברות, יזמים ונותני שירותים פיננסיים בבניית מערכי ציות, כתיבת פרוטוקולים פנימיים, ניהול סיכוני איסור הלבנת הון והתאמת פעילות הקריפטו לדרישות הרגולטוריות הקיימות.
הניסיון בעבודה מול בנקים, רשויות המס והמערכת הפיננסית מאפשר למשרדנו לסייע בבניית תשתית משפטית ומעשית שתאפשר לפעול בצורה מסודרת, תוך זיהוי מוקדם של סיכונים והפחתת חשיפות רגולטוריות.
