עולם הקריפטו פתח בפני רבים אפשרויות השקעה, מסחר והתנהלות פיננסית מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית. לצד היתרונות, הוא יצר גם פער משמעותי בהבנה וביישום של חובות הדיווח לרשויות המס.
בפועל, לא מעט משקיעים מצאו את עצמם עם פעילות פיננסית ענפה שלא דווחה כנדרש, לעיתים מתוך חוסר ידיעה ולעיתים מתוך תפיסה שגויה על-פיה אין חובה ממשית לדווח.
לשם כך ישנו מנגנון שנכון לכתיבת שורות אלו הוא בתוקף עד לתאריך ה-31.8.2026, העונה לשם גילוי מרצון.
מדובר בהליך שמאפשר להסדיר את דיווחי המס בדיעבד, תוך שהמדינה מתחייבת להימנע מהשלכות פליליות.
כדי שנבין את המשמעות המלאה של ההליך, חשוב להתחיל מהבסיס: איך בכלל עובד הדיווח על רווחים? ומה בזירת המטבעות הקריפטוגרפיים כה שינה את כללי המשחק?
חובות הדיווח על רווחי הון
כל אחד ואחת צריכים לדווח על הכנסותיהם באופן שוטף כל שנה.
כאשר מדובר ברווחי הון, קיימת חובה נוספת: דיווח מיידי. הדבר קורה בעת מכירת נכס שאינו לשימוש פרטי. כך למשל, מכירת מניות בחברה פרטית או כל נכס שנרכש לצורכי השקעה (כגון נדל"ן); הדין מחייב דיווח בתוך 30 יום, לרבות חישוב הרווח ותשלום המס.
המס שמשולם במסגרת הדיווח המיידי הוא מקדמה בלבד. הוא איננו חלופה לדוח השנתי, אלא מהווה תשלום על חשבון ההתחשבנות הסופית שתיערך בסוף השנה. כלומר, גם לאחר הדיווח והתשלום לרשות המס, ישנה חובה לכלול את העסקה בדוח השנתי ולבצע התאמה כוללת של כלל ההכנסות והמיסים.
נכון הדבר על מכירת נכסים כפי שהודגם לעיל, וכך נכון הדבר גם באשר למימוש נכסי קריפטו.
כאן נרצה לעמוד על ההבדל המהותי שבין שוק ההון המסורתי לבין קריפטו
בשוק ההון המסורתי קיימים גורמים ריכוזיים כמו בנקים, בתי השקעות וברוקרים, שמרכזים את הפעילות הפיננסית. הם מדווחים למשקיע ולעיתים קרובות מנכים את המס במקור, עוד לפני שהכסף מועבר אל המשקיע.
כך נוצר מצב בו המשקיע כמעט ואיננו נדרש להתעסק עם הדיווח בפועל. הוא שילם את המס מבלי שהיה צריך לעסוק בכך בפועל ואם ההכנסות והרווחים שלו היו נמוכים מהתקרות הקבועות בחוק, אף לא נדרש להגיש דו"ח שנתי.
לעומת זאת, בזירת הקריפטו אין שום גורם מרכזי שמדווח או מנכה מס עבור המשקיע. כל האחריות מוטלת על הסוחר עצמו.
גם אם הפעילות מתבצעת דרך זירות מסחר, ברוב המוחלט של המקרים אין דיווח אוטומטי לרשות המסים, במיוחד כאשר מדובר בזירות מחו"ל. המשמעות היא שהחובה לדווח ולשלם בזמן היא אישית לחלוטין.
איך נוצרת הבעיה בפועל?
כאשר אין גורם שמפקח, בצירוף חוסר הבנה בתחום, הרי שקל מאוד לפספס את חובות הדיווח.
יש מי שלא מודעים לכך שיש חובה לדווח, יש מי שסבורים בטעות שאין חבות מס, ויש גם כאלה שפשוט דוחים את ההתמודדות מתוך חשש. כך נוצר מצב שבו שנה אחת של רווחים לא מדווחים הופכת לשנתיים, ואז לשלוש, והדבר מתגלגל.
לעיתים מדובר גם במצבים מורכבים יותר: משקיע שהרוויח בעבר אך לא מימש את הנכסים, ולכן אין לו נזילות לשלם את המס. מנגד, יתכן שהתיק ירד בערכו, כך שבמבט כולל האדם כלל לא הרוויח. למרות זאת, מבחינת רשות המסים, חבות המס נוצרת במועד המימוש ולא לפי התחושה הכוללת של הרווח או ההפסד.
אחד המאפיינים הייחודיים של קריפטו הוא האפשרות להשתמש בו ישירות לצריכה. כיום קיימות חברות אשראי שמאפשרות הנפקת כרטיסים מבוססי קריפטו, כך שמשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים יכולים לשלם על הוצאות מחיה שוטפות ללא מעבר דרך חשבון בנק.
מצב זה יוצר פער משמעותי בין רמת החיים בפועל לבין הדיווחים לרשות המסים. כאשר אין מעבר דרך מערכת בנקאית ואין דיווח שוטף, נוצרות אי-התאמות שיכולות להתגלות בהמשך, בין היתר באמצעות חובות שיתוף מידע בין מדינות, בין מוסדות בנקאיים ואף באמצעות הצהרות הון.
הפערים הללו אינם נעלמים, הם מצטברים לאורך זמן.
וזו העת להסיר את העול שעל לבכם. למה רשות המסים מאפשרת להימנע מהשלכות פליליות?
רשות המסים והמחוקק מבינים כי בתחום הקריפטו מדובר באוכלוסייה צעירה יחסית, שלרוב אינה פועלת מתוך כוונה פלילית. רבים נכנסים לתחום ללא הבנה מלאה של ההשלכות המיסויות, ולעיתים מוצאים את עצמם במצב מורכב שקשה מאוד לצאת ממנו.
לכן, עבור כל מי שנמנעו מתשלום מיסים מסיבות כאלו ואחרות, ניתנה האפשרות לבצע גילוי מרצון.
מטרתו של הגילוי מרצון היא לאפשר לאנשים להסדיר את הדיווחים מבלי להיות מסווגים כעברייני מס ומבלי שיינקטו כנגדם צעדים משפטיים.
במידה והשקעתם בקריפטו ונמנעתם מסיבות כאלו ואחרות לשלם את המס, עתה עומדת בפניכם האפשרות לפתוח דף חדש, לדווח על ההכנסות ולשלם את המס, תוך הבטחה מטעם המדינה שלא ינקטו כנגדכם הליכים פליליים.
כל זאת, במסגרת התקופה שנקבעה.
איך מתבצע הליך גילוי מרצון בקריפטו?
הליך גילוי מרצון מתחיל באיסוף מלא של כלל הפעילות הפיננסית בקריפטו. מדובר בתהליך מורכב, לעתים מורכב מאוד, שכולל ניתוח היסטוריית העסקאות, שימוש בכלים טכנולוגיים ובמקרים מסוימים גם עבודת אנליזה מעמיקה כדי להתחקות אחר הפעולות שבוצעו לאורך השנים.
לאחר מכן מוגשת בקשה לפקיד השומה, אשר נבחנת על ידי מספר גורמים, לרבות רשות המסים ורשויות אכיפה נוספות. במידה ואין מידע פלילי קודם, מתקבל אישור וההליך עובר למסלול אזרחי שבו דנים בחישוב ההכנסות, ההפסדים והמס הנדרש.
הדיון מול פקיד השומה הוא מורכב ודורש הבנה עמוקה של דיני המס ושל אופן החשיבה של רשות המסים. פקיד השומה פועל מתוך מטרה להגדיל את הכנסות המדינה, זוהי הגדרת תפקידו! על-כן הוא בוחן בקפידה כל חישוב וכל טענה.
ליווי משפטי להליך גילוי מרצון על מס למשקיעי קריפטו
יודגש שבמקרים רבים, פקידי השומה בוחנים את הליך הגילוי מרצון מצד משקיעי קריפטו בשבע עיניים. במיוחד לאור העובדה שבקריפטו אין גורם מרכזי שמספק נתונים מוסכמים, רמת החשדנות של הרשויות הינה גבוהה יותר, ומכאן שייצוג משפטי הולם עשוי להתגלות כקריטי.
ללא ליווי מקצועי, אתם עלולים ליצור פער כוחות משמעותי. נשווה את הייצוג מול פקיד השומה להתנהלות משפטית מול גוף גדול ללא ייצוג. כפי שלא תרצו להיוותר חשופים אל מול חברה גדולה המגובה בסוללת עורכי דין ויועצים משפטיים, כך אינכם מעוניינים לעמוד לבד אל מול פקיד השומה.
משרד עורכי דין קריפטו איתי שרבני עורך עמכם את כל ההכנות הנדרשות, כל זאת כדי להבטיח תהליך נחרץ, נקי ומהיר אל מול רשויות המס.
