מע"מ בשיעור אפס: האם מכירת קריפטו ונכסים בלתי מוחשיים חייבת במע”מ?
ההבחנה בין מע"מ בשיעור אפס, פטור ממע"מ, וחיוב רגיל היא אחד מאפיקי תכנון המס הקריטיים ביותר עבור ישראלים המוכרים נכסים לחו”ל. בעוד שהזכות לניכוי מס תשומות היא ההבדל הפיננסי המכריע, סוגיה זו מקבלת משנה תוקף בעולמות הטכנולוגיה והכלכלה הדיגיטלית. מאמר זה מתמקד באחת השאלות הבוערות ביותר עבור שוק הקריפטו הישראלי: האם מכירת מטבעות קריפטוגרפיים לתושב […]
מיסוי כריית קריפטו בישראל: כל מה שצריך לדעת על מע"מ אפס
מתן שירותים לתושב חוץ ניתן במקרים מסוימים "לפטור" את העסקה ממע"מ – אם כי אין המדובר בפטור ממס אלא בשיעור מס אפס (שהינו טוב מפטור מלא!). הסוגיה המורכבת של חבות במס ערך מוסף בגין שירותים המסופקים על ידי עוסקים ישראליים לתושבי חוץ, היא אחת מאבני הנגף המרכזיות בעולם המסחרי הבינלאומי כיום. הטענה כי כריית מטבעות […]
קריפטו לצורך חוק מע"מ: האם זהו נכס בלתי מוחשי או נייר ערך?
רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (חוזר מ"ה 05/2018) ובו פרק שלם הדן בהשלכות חוק מס ערך מוסף על פעילות במטבעות קריפטוגרפיים ואסימונים (Tokens). ניתוח החוזר מגלה סתירות מעוררות השתאות, וזאת לאור הסתירה הלכאורית בין סיווגם כ"נכס בלתי מוחשי" לבין דחיפת הנישומים העוסקים במסחר משמעותי למעמד של מוסד כספי. נדון […]
מע"מ על מסחר נוסטרו בקריפטו: האם זוהי פעילות של מוסד כספי?
במאמר זה נעסוק באחד מצמתי המיסוי המורכבים ביותר בכלכלה המודרנית, הנוגע לאופן שבו מערכת מס הערך המוסף (מע"מ), שתוכננה במקור למיסוי מוצרים ושירותים פיזיים, מנסה להתמודד עם פעילויות פיננסיות מתוחכמות ובעלות אופי הוני, ובהמשך עם טכנולוגיות מבוזרות חדשות לחלוטין. מדובר בסוגיה שהשלכותיה העסקיות על שוק ההון, ועתה על שוק הקריפטו, הן משמעותיות ביותר, והיא נוגעת […]
מסחר בקריפטו: האם זו עסקת מכר או שירות תיווך לצורך מע"מ ?
לעיתים רבות פעילות במטבעות קריפטוגרפיים נעשית באופן שבו הצדדים השונים (מוכר, קונה, וכו') אינם מזהים אחד את השני. לדוגמה, פעילות דרך זירת מסחר לקריפטו. נשאלת השאלה, האם גם במקרים מסוג זה עלול חוק מע"מ לחול – אם לא כעסקת מכירה – האם כעסקת תיווך? סעיף 19(ב) לחוק מע"מ – מנגנון המיסוי הדיפרנציאלי בשוק ההון סעיף […]
מע"מ על קריפטו: מתי הפעילות חייבת במס ומתי היא פטורה ?
שאלת תחולתו של חוק מס ערך מוסף (מע"מ) על מכירת נכסים פיננסיים, ובראשם מטבעות קריפטוגרפיים, היא סוגיה מורכבת הניצבת בצומת הדרכים של דיני המיסים והכלכלה המודרנית. כפי שנבהיר, חוק מס ערך מוסף נוקט בגישה המבחינה באופן חד בין סוגי הנכסים ומהות הפעילות, תוך העדפה ברורה להחרגת פעילות השקעתית גרידא ממסגרת החיוב במע"מ. 1.ההחרגה הגורפת של […]
מיסוי הקצאת Utility Tokens כשכר עבודה לעובדים בחברות Web3
חברות Web3, המפתחות תוכנה על בסיס טכנולוגיה קריפטוגרפית, מאמצות מודלים חדשניים לתגמול עובדים. בדומה לחברות סטארט-אפ מסורתיות הנוהגות להקצות אופציות לעובדיהן כדי לרתום אותם להצלחת המיזם, כך נוהגות גם חברות ה-Web3, אלא שבמקום אופציות, הן מקצות לעובדיהן "טוקנים שימושיים" (Utility Tokens) בנוסף למשכורתם הרגילה. תגמול זה נועד להפוך את העובדים לשותפים אמיתיים בחזון ובהצלחה העתידית, […]
מממשל אנלוגי לממשל חכם: כשמדינות מאמצות חוזים חכמים לייעול הבירוקרטיה
במאמר קודם, דנו באבולוציה של חוזים חכמים בעולם העסקי, וראינו כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת אוטומציה של הסכמים מסחריים. השיח סביב טכנולוגיות אלו נתפס לעיתים קרובות כשייך בלעדית למגזר הפרטי – לחברות טק, לסטארטאפים ולמוסדות פיננסיים חדשניים. אולם, לאחרונה אנו עדים למגמה מרתקת ובעלת השלכות רחבות הרבה יותר: ממשלות מתחילות לאמץ את אותם הכלים בדיוק, לא […]
שיתוף מידע בין רשויות מס בנוגע למטבעות קריפטוגרפיים: ישראל נערכת לשינוי מהותי בהיקף ותוכן חילופי מידע בינלאומיים
האמנה הבינלאומית לחילופי מידע אוטומטיים בין רשויות מס, המוכרת כתקן הדיווח האחיד (CRS – Common Reporting Standard), התבססה בעשור האחרון כאבן יסוד במאמץ הגלובלי להגברת השקיפות המיסויית. מטרתה הייתה להילחם בהעלמות מס חוצות-גבולות על ידי הטלת חובה על מוסדות פיננסיים לדווח לרשות המסים אודות בעלי חשבונות. תקן הדיווח מול ארה”ב אומץ בישראל החל משנת 2016 ותקן הדיווח […]
בעקבות הודעת חברת "Open-Ai" אודות הפיכתה לחברה לתועלת הציבור – ניתוח מהיבט המשפט התאגידי ודיני המס של השלכות השינוי
מאמר משותף לעו"ד דב קיבלוביץ ועו"ד איתי שרבני חברת OpenAI הודיעה על שינוי מבני: הפיכתה לחברה לתועלת הציבור (Public Benefit Corporation). ההודעה הגיעה מאת סם אלטמן, על שינוי משמעותי במבנה הפעילות התאגידית של המיזם הטכנולוגי המוביל בעולם הבינה המלאכותית, מעבר ממודל של שותפות בחברה עסקית "מוגבלת" רווח (Capped Profit Company), ל"חברה לתועלת הציבור". לכאורה, […]